בחודש שחלף, בערך מאמצע שבט עד אמצע אדר א' (או חודש פברואר למניינם) חגג עמישראל, כמידי שנה, את פסטיבל "דרום אדום" – חגיגת פריחת הכלניות בצפון הנגב, באיזור שבין בתרונות רוחמה בואך עוטף עזה. לרגל המאורע המשמח, אני עושה הפסקה בסיפור המסע לקובה ומבטיח לחזור אליו בהמשך.
אז מה באמת קורה בדרום בתקופה הזו ? החלטתי לאתגר את המושג הזה, "דרום אדום" ולבדוק האם אכן כצעקתה, או שיש גם גוונים אחרים בדרום במחצית השניה של החורף. כמובן שכדי לבחון את העניין כראוי ולדווח על כך לעשרת הקוראים של הטור הזה, יש צורך לנסוע לדרום עם מצלמה ולצלם. אז זה מה שעשיתי, והתוצאות לפניכם.
נוסעים דרומה ומתחילים באיזור בתרונות רוחמה.שמורת הטבע בתרונות רוחמה מקיפה את קיבוץ רוחמה שבנגב המערבי. השמורה נחלקת לאיזור המזרחי המאופיין בערוצי נחלים שהתחתרו באדמת הלס ויצרו נוף של בתרונות ולאיזור המערבי שמדרום לכביש 334 המאופיין בגבעות כורכר. מרבית ימות השנה השמורה צחיחה יחסית, ואולם במהלך החורף מתכסות אדמותיה בפריחה של, ובכן, כמובן כלניות אך לא רק, יש גם הרבה (מאוד) ובעיקר צהוב שמורכב בעיקר מחרציות וחרדל.
מאיזור בתרונות רוחמה ממשיכים הלאה, לחפש את הדרום האדום. בכניסה לקיבוץ בארי אני רואה עדר כבשים מלחך את העשב, ומייד מחליט לעצור ולצלם. אם כן, בשלב הזה לא רק צהוב ראינו בדרום האדום אלא גם חום ולבן....
מבארי אני נוסע מרחק קצר על כביש 323 ופונה מזרחה, אל אחד ה-מקומות בהם נמצא את האדום האדום הזה, והוא כמובן יער שוקדה. היער הינו יער שרובו אקליפטוסים, שכמובן ניטעו הסוף שנות ה-50 על ידי קק"ל כפיתרון תעסוקתי לעולים החדשים שהובאו לכאן על מנת לכבוש את השממה. את שמו – יער שוקדה – קיבל היער ממושב שוקדה, הסמוך אליו.ביער שוקדה יש מסלולי רכיבת אופניים ושבילי טיול ברגל, אבל בימי פסטיבל דרום-אדום הוא מתמלא בכלניות ובהמון המון משפחות. כאשר יורדים מהרכב ומתחילים ללכת בין הכלניות, מגלים שזה לא נגמר, כל כך הרבה אדום, פורח ומרהיב. ככל שבחודשים נובמבר – ינואר ירדו יותר גשמים, כך פריחת הכלניות בסוף ינואר אל תוך פברואר תהיה עוצמתית וממושכת יותר, וזה בדיוק מה שקרה השנה.
יער שוקדה נפגע קשה מטרור עפיפוני התבערה בקיץ האחרון וחלקים ממנו נשרפו כליל. ממש מעודד לראות את היער משתקם לאיטו, ואת פריחת הכלניות ליד הגזעים השרופים. אי אפשר שלא להתרגש מהמראה המפיח תקווה לעתיד של צמיחה, לבלוב ופריחה.
בחלקו המזרחי של יער שוקדה יש דרך נוף המובילה צפונה, אל חניון בור מרווה, הנמצא בחלקו הצפוני של יער שוקדה. סמוך לחניון נמצא בור מים קדום, בנוי לבני בוץ, שראשו בולט מעל אדמת הלס שבה הוא חפור. בורות מים כאלה התגלו בנגב המערבי באתרים רבים מהתקופה הביזנטית. הבור נקרא על שמה של מרווה בביאן, בת קיבוץ עלומים, שנפטרה ממחלת הסרטן בטרם מלאו לה 18.
האגדה מספרת כי במשטחי הכלניות של חניון מרווה ניתן למצוא כלניות לבנות, שבדרך כלל אינן מצויות בנגב. אני לא ראיתי כאלה ולכן נשאיר זאת בסימן שאלה.
לאחר שהעין שבעה מהאדום האדום הזה, חשבתי שזה יהיה רעיון לא רע לבדוק איזה ציפורים אפשר לראות בעונה זו באיזור מטמנת האשפה באתר דודאים. ואכן, לא התאכזבתי. הפסולת המוטמנת בדודאים מהווה מקור מזון עבור בעלי הכנף ובשנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בכמות הציפורים באתר. ואכן, באתר המטמנה וסביבותיו ניתן לראות המון דיות (שחורות) העוסקות בבליסה של שיירי האוכל שהם מוצאים בערימות האשפה, לפני והדיות המהדרות בקיום מצוות "בל תשחית" גם תוך כדי כיסוי הערימות בעפר.
אז לסיכום, הדרום בפברואר באמת אדום, אבל ממש ממש לא רק. תראו ותחליטו בעצמכם.
איך מגיעים ?
בתרונות רוחמה – ב waze – קיבוץ רוחמה. נוסעים בכביש 232 דרומה עד לצומת איבים. בצומת פונים מאלה,לכביש 334 (לכיוון רהט ובית קמה). כקילומטר אחרי קיבוץ רוחמה תופיע פנייה שמאלה על דרך עפר עם שילוט לביתרונות רוחמה.
קיבוץ בארי - ב waze – קיבוץ בארי. על כביש 232 מצומת סעד לכיוון דרום.
יער שוקדה - ב waze – דרך נוף יער שוקדה. מכביש 25 פונים דרומה בצומת זמרת לכביש הגישה למושב שוקדה (2422). ממשיכים כ-4.3 ק"מ ופונים מערבה לדרך נוף יער שוקדה לפי השילוט (הדרך מתאימה לכל רכב). לאחר 1.5 ק"מ מגיעים לחניון ולכלניות.
בור מרווה – ב waze – דרך נוף יער שוקדה. מכביש 232 פונים ליד קיבוץ עלומים מזרחה לדרך עפר, נוסעים בה כמה מאות מטרים ומגיעים לחניון מרווה.
אתר דודאים - ב waze – אתר דודאים. נוסעים בכביש 25 וכ-3.5 קילומטר מצומת אשל הנשיא לכיוון באר שבע (מזרח) יש פניה צפונה. מהפניה לאתר עוד כ 4 ק"מ.