• Yoav Armoni

קובה – מהפכה שמחפשת כיוון 1


אמצע דצמבר 2018, אני עולה על טיסת אייר פראנס בדרך להוואנה, קובה, למסע צילום של 10 ימים, ביחד עם קבוצת צלמים חובבים כמוני, במסע המאורגן על ידי "פוטוטבע" בהובלת הצלם פליקס לופה.



בשלב הזה כל מה שאני יודע על קובה הוא שמדובר במסע בקפסולת זמן של כ-60 שנה לאחור, אבל מה המשמעות של האמירה הזו ? איך זה יתבטא בצורה ויזואלית דרך המצלמה ? זה עדיין בסימן שאלה. אני אנסה לשתף מעט, דרך התמונות, בחוויות מהמסע ואני מקווה שתהנו מכך.


הסיפור של קובה הוא סיפור עצוב על אנשים שמחים. את הניגודיות הזו רואים ומרגישים בכל פינה שמסתובבים בה במדינה המאוד מיוחדת הזו.




קובה היא אי שהתגלה על ידי קולומבוס לפני כ-500 שנה, ובמהלך 400 השנים הראשונות היתה תחת שלטון ספרדי אשר שיעבד וניצל את התושבים ואת משאבי האי.




לפני כ-100 שנים, מרדו הקובנים בספרדים, אך מהר מאוד הם מצאו את עצמם נשלטים על ידי רודן בשם בטיסטה, בחסות המאפיה האמריקאית.


בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת, הובילו פידל קאסטרו וארנסטו (צ'ה) גווארה מהפכה במטרה לשחרר את קובה משליטת בטיסטה והמאפיה האמריקאית וליצור בקובה משטר סוציאליסטי.


תוך זמן קצר, על בסיס הקירבה האידאולוגית מצד אחד, ובשל החרם שהטילו האמריקאים על קובה החופשית מצד שני, התהדק הקשר בין קובה לברית המועצות, ומאז שבויה קובה במשטר קומוניסטי חד מפלגתי, אשר אכן מספק לאזרחים מזון בסיסי, חינוך ובריאות אך לא הרבה מעבר לזה. כך, העם הקובני ששוחרר במהפכה משלטון עריצות קפיטליסטי, מוצא את עצמו שבוי בידי משטר קומוניסטי שבו כולם שווים ולכולם אין כלום.




בהיבטים רבים קובה תקועה אי שם בשנות ה-60 של המאה הקודמת וכאשר מסתובבים ברחובות, אי אפשר שלא לראות את המכוניות הישנות, את הבתים המתפוררים, את התורים הבלתי נגמרים לכל מוצר או שירות הכי בסיסיים ושלא לחוש בעוני, בעליבות החיים.


יחד עם זאת, ובאותה מידה ממש, אי אפשר שלא לחוש בחום האנושי, בחיבור המיוחד שיש בין האנשים, בפתיחות ובשמחת החיים. חיים שאין בהם הרבה אבל יש בהם המון.


כמה מילים על הצילום. בקובה אין נופים מדהימים או בעלי חיים מיוחדים. לקובה נוסעים כדי לצלם אנשים והתנהגות אנושית ולכן העדשות בהן עושים שימוש צריכות להתאים למטרה זו. אני צלמתי בכל המסע בעדשת Tamaron 24-70 שעשתה את העבודה בהחלט, אם כי לקחתי איתי גם עדשות נוספות אך לא עשיתי בהן שימוש.



המסע מתחיל בבירה הוואנה, ופליקס והמדריך המקומי אלחנדרו מובילים אותנו ב-HavanaVieja -העיר העתיקה. מדובר בגן עדן לצלמים כיוון שבכל פינה מוצאים משהו לצלם. אז מה מצלמים ? קצת את הנוף העירוני ובעיקר את האנשים. מכאן ניתן לתמונות לדבר, ונמשיך לספר על המסע בטור הבא, בעוד שבועיים.




איך מגיעים

אין טיסה ישירה לקובה, ועל מנת להגיע להוואנה צריך לקחת טיסת קונקשן דרך אירופה או צפון אמריקה. הטיסות הנוחות ביותר הן של אייר-פראנס/KLM, סוויס או איבריה.


ביטחון אישי

בניגוד למדינות מרכז ודרום אמריקה, רמת הביטחון האישי בקובה הינה גבוהה מאוד ואין כל חשש להסתובב בעיר ובשכונות.


קובה לשומרי מסורת

בקובה קהילה יהודית קטנה מאוד, המונה כמה מאות אנשים. אין בקובה בית חב"ד. בהוואנה שני בתי כנסת, אחד אורתודוקסי (בעיר העתיקה) והשני קונסרבטיבי (בשכונת ודאדו) ולא בטוח שיימצא בשבת מניין. כמו כן לא ניתן להשיג בקובה מזון כשר ויש להביא הכל מהבית במזוודה. מצד שני אין בקובה אנטישמיות והיחס לישראלים הינו בדרך כלל אוהד.

יואב ערמוני  / yarmoni@gmail.com054-2022420

© כל הזכויות שמורות ליואב ערמוני 

עיצוב ובניית אתרים : www.wixandme.com

יואב ערמוני

מנהיגות, ניהול והובלת ארגונים 

  • LinkedIn Social Icon