• Yoav Armoni

טיקוצ'ין ולופוחובה

העיירה טיקוצ'ין (טיקטין)

אנו ממשיכים במסע אל העבר היהודי בפולין ואי אפשר לתאר את החיים היהודיים בפולין בלי לגעת ביצירה היהודית החברתית הכל כך ייחודית – העיירה היהודית – השטעטל.

שטעטעל ביידיש משמעותו עיירה או עיר קטנה, צורת הקטנה של המילה "שטאָט" שפירושה עיר בגרמנית (Stadt). השטעטל הייתה צורת ההתיישבות העיקרית של יהודי מזרח אירופה עד לתקופת השואה. צורת התיישבות זו התפתחה החל מהמאה ה- 16 ורבות מן העיירות נוסדו במאות ה- 15-18.

העיירה טיקוצ'ין היא מקום בו ניתן לחוש את המושג "שטעטעל", וזאת אף על פי שכבר משנת 1941 אין ולו יהודי אחד בעיירה. טיקוצ'ין, או כפי שכינו אותה היהודים טיקטין, היתה עיירה יהודית במלוא מובן המילה.

טיקוצ'ין נמצאת במחוז ביאליסטוק, בצפון מזרח פולין, על גדות נהר הנארב שדרכו התבצע בעבר שינוע סחורות ומסחר. ההתיישבות היהודית בטיקוצ'ין החלה במאה ה-16, אז הוזמנו 10 סוחרים יהודיים מגרודנו על-ידי משפחת האצולה המקומית להגיע עם משפחותיהם לטיקוצ'ין מתוך מטרה שיפתחו את העיירה מבחינה כלכלית. על מנת למשוך את הסוחרים היהודיים לטיקוצ'ין ניתן להם היתר לבנות בתים וחנויות ולהקים לעצמם בית כנסת, מקווה טהרה ובית-עלמין ולנהל חיי קהילה עצמאיים יהודיים. הקהילה גדלה ומתפתחת, ובמאה ה- 17 מצטרפת ל"ועד ארבע הארצות", נחשבת לקהילה מפוארת ולאחת הקהילות החשובות באזור.



באמצע המאה ה- 19 היהודים מנו כמעט כ- 70% מכלל אוכלוסיית העיר, 3,456 יהודים מתוך 4,947 תושבים בטיקוצ'ין. חלק גדול מהיהודים עסק במסחר, וכמעט כל החנויות בעיירה היו שייכות ליהודים. פעמיים בשבוע התקיימו בעיירה ימי שוק וכן 6 ירידים בשנה, אלה משכו קונים רבים מכל הסביבה. חלק ניכר של העסקים היו עסקי חליפין. האיכרים היו מביאים העירה שקי חיטה ושעורה ומקבלים תמורתם קמח, סוכר, אורז, צרכי הלבשה והנעלה, כלי עבודה ועוד. בנוסף למסחר היו בטיקוצ'ין מפעלים שבהם ייצרו סוכריות וחומץ, מפעל לטליתות, מפעל לעיבוד עורות ואף שלושה בתי בד.

בית הכנסת המרכזי של טיקוצ'ין (ה"שול") נבנה בשנת 1642. בבית הכנסת היו כ- 1000 מקומות וגם כיום ניתן להתרשם מיופיו. כפי שהיה מקובל בעבר, קירות בית הכנסת אוירו בתפילות רבות, פיוטים וברכות. בין היתר ניתן למצוא את הפיוט "לכה דודי" שחיבר המקובל ר' שלמה אלקבץ מצפת במאה ה-16, ושאותו שנהגו לומר בערב שבת לפני תפילת ערבית. בארבעת הפנלים המופיעים בתבליט שבראש בימת האבן מאוירים נמר, נשר, צבי ואריה כדברי המשנה במסכת אבות "היה עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי, גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים".

יהודי טיקוצ'ין חיו בעיירה למעלה מארבע מאות שנה ויצרו קהילה יהודית מלאת חיים. קהילת טיקוצ'ין שומרת על קשר הדוק עם ארץ-ישראל לאורך כל השנים, וכשהוקם הטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים התקיימו בעיירה מסיבות חגיגיות לכבוד אירועים אלה.

בסוף המאה ה-19 נסלל קו רכבת מביאליסטוק לגרייבו, שעקף את העיירה. עם התפתחות הרכבת כאמצעי תחבורה להובלת סחורה, נהר הנארב ירד מגדולתו והעיירה נותרה עזובה בצד הדרך. ריחוקם של הכביש והמסילה מטיקוצ'ין פגע בה מאד ומאז חלה נסיגה מתמדת במצבה הכלכלי.

עם פרוץ מלחה"ע ה-2 בספטמבר 1939, העיירה נכבשת ע"י הצבא האדום ועוברת לשליטת רוסיה עפ"י הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. ב-22 ביוני 1941 גרמניה פותחת במבצע ברברוסה ופולשת לתוך ברית המועצות. העיירה טיקוצ'ין ויהודיה עוברים לשליטה גרמנית וגורל הקהילה עמד בסימן "הפתרון הסופי".



יער לופוחובה – סופה של קהילת טיקוצ'ין

ב- 22.6.1941 מתחיל מבצע ברברוסה – הפלישה הגרמנית לברית המועצות ואיזור ביאליסטוק, כולל טיקוצ'ין, עובר לשליטת הגרמנים. הכיבוש הגרמני מתאפיין בהפרדת היהודים מהאוכלוסיה הפולנית ובהשפלת היהודים.

בתחילת אוגוסט מגיעות לעיירה שמועות על כך שהגרמנים חופרים 3 בורות ענק ביער לופוחובה הסמוך. ב-24.8.1941 הגרמנים נותנים הוראה לכל יהודי טיקוצ'ין להתרכז למחרת בכיכר השוק בעיירה. יהודי טיקטין נשמעים להוראה ומתייצבים בכיכר. ב-25 באוגוסט 1941 בבוקר מגיעות משאיות עליהן חיילי האיינזצגרופן וחוסמים את היציאות מהכיכר. החיילים מפרידים בין הנשים לגברים, מסדרים אותם ברביעיות ומצעידים אותם לכפר זווד הסמוך שם הם נכלאים בבית הספר. מדי עשר דקות מגיעה למקום משאית שעליה הועמסו כ- 70 יהודים, אשר הוסעו ליער לופוחובה. היהודים מושלכים לתוך הבורות ונטבחים בירי ממכונת יריה. כך נטבחו באותו יום למעלה מ-1,400 מיהודי טיקוצ'ין. בלילה כוסו הבורות בידי הפולנים המקומיים בהשגחת הגרמנים, שסיפרו להם כי מונחות שם גופותיהם של חללי מלחמה המובאות לקבורה.

למחרת מבצעים חיילי האיינזצגרופן סריקה נוספת בעיירה ואוספים את החולים, הזקנים והילדים שנותרו מאחור. גם הם מובלים אל היער ונרצחים שם.

כך, בתוך יומיים, הקיץ הקץ על קהילת טיקוצ'ין, קהילה בת כ 450 שנה שמנתה כ-2,500 נפשות. מהטבח בקהילה שרדו 17 ניצולים מן העיירה.



הטור הזה יוצא לחופשת קיץ ויחזור בע"ה אחרי החגים. אני מבקש לנצל את ההזדמנות ולהודות לקוראים על העניין שגילו בנושא, ומבקש להתאזר בסבלנות עד לחזרת המדור בעוד מספר חודשים. הטור "תמונה אחת שווה" ימשיך להתפרסם אחת לשבועיים.


איך מגיעים ?


מוורשה לטיקוצ'ין

יוצאים מוורשה על כביש S8 לכיוון ביאליסטוק, עוברים את העיירות Wyszkow (ווישקוב) ו-Zambrow (זמברוב) ולאחר כ 170 ק"מ במחלף Jezwo פונים לכביש 671 בו נוסעים כ 9 ק"מ. בכניסה לכפר פונים ימינה וחונים ליד בית הכנסת.

מטיקוצ'ין ליער לופוחובה

חוזרים לכיוון היציאה אך לא פונים לכיוון הכביש אלא ממשיכיןם ישר. לאחר כ-500 מ' פונים שמאלה ונוסעים כ-6 ק"מ עד לכניסה ליער. בורות הירי נמצאים בתוך היער במרחק של כ-500 מ'.

יואב ערמוני  / yarmoni@gmail.com054-2022420

© כל הזכויות שמורות ליואב ערמוני 

עיצוב ובניית אתרים : www.wixandme.com

יואב ערמוני

מנהיגות, ניהול והובלת ארגונים 

  • LinkedIn Social Icon