הוואנה, מתחילים.....

באמצע דצמבר 2018 יצאנו, קבוצת צלמים, בהובלת הצלם פליקס לופה, למסע לקובה. בטור שלפניכם נמשיך את סיפור המסע ונתחיל ביומיים הראשונים בהם צילמנו בהוואנה.

הוואנה, עיר הבירה של קובה, ממוקמת בחלק הצפון מערבי של האי, ואוכלוסייתה, כ- 2.5 מליון נפש, מהווה כחמישית מאוכלוסיית קובה כולה. העיר הוקמה על ידי הספרדים בשנת 1519 וחוגגת השנה 500 שנים להיווסדה.

הוואנה הוקמה לחוף מפרץ שאיפשר הקמת נמל גדול. אל העיר הביאו הספרדים את האוצרות שבזזו ממרכז ודרום אמריקה – זהב, כסף, אבני חן, צמר אלפקות מהרי האנדים, תירס ותבלינים ממקסיקו, עצי מהגוני מגואטמלה ומוצרי עור מקולומביה. ספינות המטען שעשו את דרכן מהמושבות הספרדיות, עגנו בנמל של הוואנה, בהמתנה לליווי ספינות המלחמה של הצי הספרדי בדרך לספרד. כך הפכה הוואנה בשנת 1953 למרכז מסחרי חשוב ולבירת המושבה.

על מנת להגן על העיר והנמל, נבנו שלושה מבצרים אשר החשוב בהם, מבצר אל מורו, הוקם בכניסה למפרץ הוואנה. בנוסף, הוצבו סוללות תותחים לאורך חופי העיר.

הערה לעורך – כאן להכניס את תמונות (1) מבצר אל מורו ו (2) סוללת התותחים

שגשוגה הכלכלי של העיר משך את האנגלים והם כבשו את העיר בשנת 1762. האנגלים שלטו בקובה כשנה אחת בלבד, ובתקופה קצרה זו הספיקו להביא אלפי עבדים ממערב אפריקה על מנת שיעבדו במטעי הסוכר ובכך השפיעו על המגוון האנושי בקובה.

בשנת 1902 ,בעקבות מלחמת ארצות הברית-ספרד קיבלה קובה עצמאות אך היתה תחת השפעה אמריקאית חזקה, והוואנה הפכה ליעד תיירות מועדף על האמריקאים. בעיר הוקמו מלונות פאר, בתי קזינו ומועדוני לילה שנשלטו על ידי המאפיה האמריקאית ובאותה העת, הניבו ההימורים בהוואנה רווחים גדולים אף יותר מאשר בלאס וגאס.

המהפכה של פידל קאסטרו וצ'ה גווארה בשנת 1959 שמה קץ לכל זה. התיירים האמריקאים עזבו, והאמבארגו האמריקאי פגע קשות בכלכלת העיר. המצב הכלכלי בקובה החמיר לאחר התפרקות ברית המועצות שתמכה בה כלכלית. בשנת 1991 החליטה ממשלת קובה לממש את הפוטנציאל התיירותי של העיר, ותיירים ממדינות מערב אירופה ומקנדה החלו לפקוד אותה. תיירים אלה מכניסים לקופת המדינה כ-2 מיליארד דולרים מדי שנה. בנוסף, הוכרה העיר העתיקה של הוואנה כאתר מורשת תרבות עולמית של אונסק"ו, ובעקבות זאת קיבלה סיוע כספי בהיקף נרחב לצורך שיפוצם של מבנים ורחובות בעיר העתיקה והמתפוררת.

הערה לעורך – כאן להכניס את תמונת הבתים המתפוררים

את הטיול בעיר התחלנו במצודת אל מורו העתיקה ומשם עברנו לעיר העתיקה – Viaja Havana וכדי להיכנס לאווירה, התחלנו בסדנת "רום, קפה וסיגר" בליווי מוסיקה קובנית. משם יצאנו לשוטט ברחובות העיר העתיקה, שבהם אין רגע דל, ובכל פינה ניתן למצוא משהו מעניין לצלם.

כאשר משוטטים ברחובות הוואנה, יש מספר דברים שלוכדים את העין (ואת העדשה) מהר מאוד. ראשית, הבתים המתפוררים. הוואנה פשוט מתפוררת לאט אבל בטוח, ויש לקוות שהשיפוץ בעזרת התקציבים הנדיבים שאונסקו שופכת יתקדמו בקצב מספק. גם המכוניות הענתיקות המסתובבות בעיר (במחירים גבוהים – 30 אירו לחצי שעה) מושכות תשומת לב. במבט מעט יותר בוחן ניתן לראות את הקשר בין האנשים, סוג של קשר שכבר הרבה פחות נפוץ בחברה המערבית המנוכרת. אנו פוגשים ילדים המשחקים במשחקי כדור ברחוב, או קבוצת בנות הממתינה לשיעור בלט ובינתיים מתרגלת את עצמה לקראת השיעור עם שמחת חיים. אצלנו הילדים כבר לא משחקים ברחוב, הם תקועים במסכי הטלפון הנייד וכבר לא רואים דברים כאלו. מכאן ניתן לתמונות לדבר, ונמשיך לספר על המסע בטור הבא, בעוד שבועיים.