• Yoav Armoni

האם שער החליפין הנמוך של השקל מפריע ליצוא הישראלי ? ממש לא

לאחרונה שמענו שוב על ייסוף השקל מול הדולר, ולמעשה מדובר במגמה המתמשכת מזה כחצי שנה. בדצמבר 2018 היה שער החליפין הממוצע של השקל מול הדולר ברמתו הגבוהה ביותר בשנה האחרונה – 3.75 ₪ לדולר. מאז ינואר האחרון, שער החליפין נמצא במגמת ירידה מתמדת, וביוני האחרון, היה שער החליפין הממוצע של השקל מול הדולר 3.59 ₪ לדולר, הרמה הנמוכה ביותר בכל השנה האחרונה. אם בוחנים את היקף רכישות המט"ח של בנק ישראל במחצית הראשונה של 2019, ניתן לראות הסבר חלקי לתיסוף השקל - מתחילת 2019 רכש בנק ישראל סכום ממש נמוך ביחס לשנים קודמות – 60 מליון דולר בלבד.



בנוסף, על פי ידיעה שהתפרסמה ב"גלובס" (ולא הוכחשה), בכוונת בנק ישראל לשנות את מדיניות ההתערבות שלו בשוק המט"ח. עד כה, כאשר בנק ישראל התערב בשוק המט"ח, הוא עיקר במקביל את ההשפעה האינפלציונית של עודף השקלים בשוק (בהם רכש את עודפי המט"ח) על ידי הנפקת מק"מ. ככל שהמדיניות החדשה תיושם, כאשר בנק ישראל ירכוש עודפי מט"ח הוא יעביר שקלים למערכת הבנקאית אך לא יפעל לספיגת עודף השקלים על ידי הנפקת מק"מ. ראוי לציין כי מדיניות זו תהיה אפקטיבית במידה ועודפי השקלים ינותבו על ידי המערכת הבנקאית למגזר העסקי ולציבור בצורת אשראי. ככל שעודפי השקלים יופקדו על ידי הבנקים בבנק ישראל, הדבר יעקר את השפעת התכנית החדשה. כצפוי, למחרת הפרסום שער החליפין עלה באופן חד בכ- 3.5 אג' ונסחר אחרי הפרסום ב-3.52 שקל לדולר אך ביום שלמחרת החלה דעיכה בשער החליפין.

כמובן שהיצואנים חוזרים וטוענים כי בנק ישראל לא מתערב מספיק (כלומר מאפשר תיסוף מתמיד של השקל אל מול הדולר) ומקשה על היצואנים שגם כך מתמודדים עם עלויות רגולציה, שכר עבודה ועוד ועוד, מה שיוביל להרס התעשיה והחקלאות והמלונאות ועוד נבואות זעם מעין אלו. כלומר שער החליפין הנמוך של השקל מפריע ליצוא הישראלי.

על פני הדברים, אכן לשער החליפין של השקל מול הדולר יש השפעה משמעותית על כדאיות היצוא וחוסן ענפי היצוא – התעשיה, החקלאות והמלונאות. הסיבה לכך ברורה : שער חליפין גבוה של השקל מול הדולר משמעותו שקל חלש, שיסייע רבות למכירות המוצר הישראלי. לעומת זאת, תיסוף השקל משמעותו ייקור המוצר הישראלי ולכן ככל ששער החליפין יורד, כדאיות היצוא פוחתת ומי שנפגע מכך הם היצואנים הישראלים ובמעגל השני, ככל שהפגיעה תחמיר, ייסגרו קווי ייצור, יפוטרו עובדים וכן הלאה.

מכאן, ובהתאם לטענה זו, על בנק ישראל לתמוך בשער חליפין גבוה ולשם כך להתערב באופן משמעותי בשוק המט"ח וכל זאת בשם הצורך להגן על היצרן הישראלי.

על מנת לבחון טענה זו יכול להיות מאוד מעניין להסתכל קצת על נתונים. במקרה התגלגל לידי דו"ח מכון היצוא "התפתחויות ומגמות ביצוא הישראלי - דו"ח מסכם לשנת 2018 ותחזית 2019" ואני מצטט מתוכו קטעים נבחרים :

  • יצוא הסחורות גדל זו השנה השנייה ברציפות והציג עלייה של כ-3% להיקף של כ-60 מיליארד דולר, לאחר ירידה בשנים קודמות. עליה גורפת נרשמה ברוב ענפי יצוא התעשייה: עיקר הגידול נרשם בענפי הרכיבים האלקטרונים והכימיקלים.

  • העלייה ביצוא הישראלי בשנת 2018 נרשמה בעיקר בזכות הצמיחה המואצת ביצוא השירותים בכלל, ויצוא שירותי ההיי-טק בפרט – זאת בהמשך למגמה בשנים האחרונות.

  • יצוא הסחורות והשירותים ממשיך לצמוח בקצב מואץ. לאחר שבשנת 2017 גדל היצוא מישראל בשיעור דולרי של כ-8% להיקף של כ-103 מיליארד דולר – קצב הגידול המהיר נמשך גם בשנת 2018, בשיעור גידול דולרי של כ-% 7 נוספים, וטיפס להיקף כולל של כ-111 מיליארד דולר.

אם נתבונן בנתוני שער החליפין אל מול נתוני היצוא בשנה האחרונה (6/2018-6/2019), נוכל לראות את הדבר המדהים הבא : היצוא מתנהג באופן בלתי תלוי לחלוטין בשער החליפין !



מסקנה זו מעוררת סימני שאלה באשר לטענות היצואנים. מתברר שככל הנראה, במקרה של היצוא הישראלי, ההשפעה של שער החליפין על היצוא הינה נמוכה יחסית, ובאופן משמעותי, ממה שנהגו לחשוב. וכי הגורמים המשפעים האמיתיים נמצאים כנראה במקום אחר.

אם כן, מה יכולים להיות אותם גורמים אחרים ? אחת הסיבות הינה, ככל הנראה, שהמוצרים והשירותים הישראליים אינם מוצרים גנריים, שיש להם תחרות נרחבת, ואשר המחיר מהווה שיקול משמעותי לרכישתם. כלומר, היצרן הישראלי מצא את הדרך ליצר ולייצא מוצרים הנרכשים בשל ייחודיותם ואיכותם, על אף שמחירם עולה, כך שהשפעת המחיר על הביקוש למוצר הישראלי נמוכה יחסית.

הסבר נוסף ניתן למצוא בשינוי תמהיל שווקי היעד של היצוא הישראלי. על פי הדו"ח של מכון היצוא מתברר כי היצוא ליבשת אסיה גדל בשנת 2018 בשיעור של כ- 21% להיקף של כ-10 מיליארד דולר, כאשר עיקר הגידול נבע מהעלייה החדה בהיקף יצוא הרכיבים האלקטרוניים.

הסבר נוסף שמעתי השבוע מפרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל האוצר. על פי הסבר זה, תמריצי המס של הממשלה ליצואנים הינם כאלה, המאפשרים ליצואן הישראלי להתמודד בשווקי חו"ל ולספוג קיטון מסויים בביקוש למוצרים אשר נגרם בשל תיסוף השקל מול הדולר.

כך או אחרת, נראה כי מדיניות צמצום ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח נראית כמדיניות הנכונה, בוודאי לעת הזאת. שער חליפין נמוך משפיע באופן חיובי על הורדת יוקר המחיה וכפי שהראיתי, אינו משפיע באופן משמעותי על היצוא. ככל שיש צורך (אם בכלל) בתמיכה ממשלתית ביצואנים, יש לממשלה מספיק כלי מדיניות פיסקליים וותקציביים לעשות זאת.

הערה : הכותב הוא מנכ"ל קרן הפנסיה גילעד. האמור לעיל אינו משקף בהכרח את עמדת ועדת ההשקעות של הקרן והוא על דעת הכותב בלבד.

יואב ערמוני  / yarmoni@gmail.com054-2022420

© כל הזכויות שמורות ליואב ערמוני 

עיצוב ובניית אתרים : www.wixandme.com

יואב ערמוני

מנהיגות, ניהול והובלת ארגונים 

  • LinkedIn Social Icon