דייג, אוהב דגים ? בוקר עם ים ודייגים בג'סר א-זרקא

מי מאיתנו יודע היכן נמצאת ג'סר א-זרקא? תתפלאו, אבל כל מי שנוסע מעת לעת על כביש חיפה – תל אביב חולף על פני הכפר הנמצא בין הכביש לבין הים, בין קיסריה שמדרומו לבין נחל התנינים ובריכות הדגים של מעגן מיכאל שמצפונו.

אז מהו ג'סר א-זרקא? כפר מיעוטים שתחילתו בסוף המאה ה-19, ובשנות ה-20 של המאה הקודמת התמקם על רכס הכורכר שממערב לחוף הים. את שמו שפירושו בעברית "הגשר הכחול" קיבל הכפר מהגשר שנבנה על נחל תנינים ששמו בערבית "אל-וואדי א-זרקא" ובתרגום לעברית "הנחל הכחול".

הכפר עצמו מדורג בדירוג סוציו-אקונומי מהנמוכים בארץ והדבר ניכר לעין מיד כאשר נכנסים לכפר. לאחרונה החלו להתגבש תכניות ויוזמות לחילוץ הכפר ממצבו העגום, ולפתח אותו כפנינת תיירות, המבוססת על חוף הים היפהפה שלו, מעגנת סירות הדיג והשכנות לקיסריה העתיקה מדרום ולשמורת נחל תנינים מצפון. הכפר הינו כפר הדייגים היחיד בארץ אך כיום העיסוק בדייג הינו נחלת מעטים בלבד.

ואחרי שאמרנו את כל זה, חשוב לומר כי ג'סר א זרקא הינו אתר מאוד מעניין עבור צלמים, היות והוא מאפשר גם צילום נופים וגם צילום תרבויות.

צילום הנופים מתמקד בעיקר בחוף הים שבו ניתן לצלם את החוף והים, מעגנת סירות הדיג, שוניות הכורכר והשחפים. צילום התרבויות מרחיב את היריעה לצילום הדייגים עצמם, הפעילות במעגנה וכמובן, לשוטטות בכפר וצילום ברחובותיו.

ביום שישי האחרון יצאתי לג'סר א זרקא, במטרה לצלם גם נופים וגם אנשים, ואכן, לא התאכזבתי. על מנת להפיק את המירב והמיטב מהיציאה לצילום באתר זה, כדאי להגיע ממש מוקדם, ולהתמקם כבר באור ראשון במעגנת סירות הדייג. סיבוב קצר להכרת האתר (שאינו גדול במיוחד) מאפשר להתחיל לדמיין את התמונות שנרצה לצלם כאשר השמש תזרח ותתחיל להציף את החוף באור רך של בוקר.

לצילום באיזור מעגנת הדייגים השתמשתי בעדשה רחבה – Sigma 17-35 המאפשרת, מצד אחד צילום פריימים רחבים, ומצד שני מאפשרת התמקדות באובייקטים מסויימים באמצעות שימוש בזום. היות והכל רגוע ושקט, מהירות התריס נמוכה אף היא, כ- 1/250 או אפילו פחות.

הצילום בשעות אלו של תחילת בוקר מאפשר יצירת תמונות המשרות רוגע ושלווה של מעגנת סירות דייג אותנטית ולא מפונפנת, אגב, היחידה בארץ. בצילום בשעות אלו ננצל את האור הרך הנשפך על החוף ממזרח.

כשעה וחצי לאחר הזריחה מתחילות סירות הדייג לחזור למעגנה עם שלל הדגה (הדל למדי, יש לומר) והפוקוס עובר לצילום הדייגים והפעילות במעגנה. לצורך כך אני מחליף את העדשה לעדשת Tamaron 24-70 המתאימה יותר לסוגת צילום זו (צילום תרבויות/דוקומנטרי). כמובן שמהירות התריס משתנה ועולה ל- 1/500 אם רוצים להקפיא תמונה.

לאחר שסיימתי לצלם את הדייגים המוציאים את מעט שללם מרשתות הדייג, אני חוזר עם הרכב למרכז וכפר ויורד לשוטט בסימטאותיו.

הכפר, כאמור, דל למראה, אך עם זאת מאוד אותנטי – נעים להכיר, כך נראה כפר מיעוטים זנוח בפריפריה הגיאוגרפית ובעיקר החברתית של ישראל 2018.

הביקור בכפר התקיים מספר ימים לאחר מערכת הבחירות לרשות המקומית, שנתנה את אותותיה בשילוט המופגן ברחוב, משל היה מדובר בבחירות לראשות עיריית חיפה.... אבל בהתעלמות מהסחת דעת זו, משכו את תשומת הלב שלי בעיקר שני דברים : גרמי המדרגות לקומות העליונות של הבתים הבנויים על פי רוב מחוץ לבית, ומספר הבתים הצבועים בגוונים של כחול. אז מסתובבים בכפר, מתיידדים עם התושבים ומהר מאוד מקבלים את ההסברים.

הקמת גרמי המדרגות החיצוניים הינה תוצאה של העדר עתודות קרקע לפיתוח הכפר, ביחד עם מאפייני בניה מסורתית-חמולתית בחברה הערבית, בה בני המשפחה בונים את בתיהם סביב בית אב המשפחה. העדר עתודת הקרקעות גורם לכך שהבנים נאלצים לבנות את ביתם על גג בית אבי המשפחה, בבניה רוויה, שלא תוכננה לכך מראש, ולכן הקמת גרמי המדרגות נעשית מחוץ לבית ולא בתוכו.

הבתים בגווני הכחול הינם תוצאה של פרוייקט "גשר של צבע" לחידוש פני הכפר, ביזמת המועצה המקומית ובמימון החברה הממשלתית לתיירות וחברת נירלט, אשר תרמה כ-4,000 ליטר צבע. במסגרת הפרוייקט חזיתות הבתים בכפר עוברות בימים אלה מתיחת פנים ונצבעות אחת אחת במגוון גוונים של כחול. הפרויקט נועד לחזק את הכפר שמציע חוף ים מהיפים והנקיים בארץ ומעגנת דייגים ייחודית ונועד להפוך אותו לכפר אטרקטיבי, בדומה לכפרים תיירותיים צבעוניים בעולם.

איך מגיעים ?

בכביש 4, בין בנימינה לקיבוץ מעיין צבי, פונים מערבה לכביש 6531, חוצים את כביש מס' 2 במעבר שמתחת לכביש ונכנסים לכפר.

ממשיכים לכיוון תחנת המשטרה ומייד לאחריה פונים חצי ימינה בדרך עפר, נסיעה של כ 500 מ' והגעתם לחוף. (ב-waze ג'סר א-זרקא או Mustafa fish restaurant)